אנחנו, בחברה להגנת הטבע, פועלים לשמירה על השטחים הפתוחים והסדרה של מסדרונות אקולוגיים בתכנון בישראל. מטרת העל שלנו היא השמירה על מגוון של מערכות אקולוגיות, נרחבות, רציפות ומתפקדות תוך מניעת הכחדה של בתי גידול ומינים. התמיכה שלכם, שמלווה אותנו, לאורך כל הדרך היא הכוח שלנו להצליח.

חוק המפגעים הסביבתיים - הישג ענק!

אושרה הצעת החוק למניעת מפגעים סביבתיים אותה יזמנו בעקבות האסון האקולוגי בנחל אשלים, אשר נפגע מדליפת שפכים חומציים ב-2017. הצעת החוק זכתה לתמיכה של 77 חברי כנסת וללא מתנגדים ומציעה להגדיר פגיעה בערכי טבע מוגנים ופגיעה בשטחים מוגנים כ"מפגע סביבתי". דבר זה יאפשר הגשתן של תובענות אזרחיות בגין פגיעות בבתי גידול טבעיים ובמיני בעלי חיים וצומח שהם קניין הציבור, במקרים מסוימים, וכן להסמיך את ביהמ"ש הדן בתביעה כאמור לחייב את הנתבע לשלם סכומים נוספים בשל המפגע הסביבתי שהוא אחראי לגרימתו אם מצא שלא ניתן עוד לתקן את המעוות.

לא יבנה מלון בעמק ססגון!

מסיימים את שנת 2018 עם הצלחה אדירה למאבק שאנחנו מובילים יחד עם אדם טבע ודין ותושבי חבל אילות, נגד הקמת מתחם מלונות שהיה עתיד לפגוע באופן בלתי הפיך בדמותה של בקעת תמנע. במהלך השנים, עשרות אלפי אזרחים ברחבי הארץ הצטרפו לקריאה: הצילו את עמק ססגון. הקריאה הזאת הצליחה ובגדול עם פתרון 'WIN WIN' לכל הצדדים! מצד אחד היזם יקבל את מבוקשתו ויוכל להקים את המלון באזור פארק תמנע (חלופת המבואה הדרומית) ומצד שני, עמק ססגון יישמר טבעי ובראשיתי. 

תכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים

השנה פעלנו לקידום תכנית אסטרטגית לשטחים הפתוחים (שמקודמת על ידי מינהל התכנון) אשר שמה דגש מרכזי לשמירה על המסדרונות האקולוגיים ברמה הארצית. התכנית האסטרטגית לשטחים פתוחים נועדה להתוות את אופן ההסתכלות ואת דרכי הפעולה השונות לשמירה והגנה על שטחים פתוחים, בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים. כמו כן, היא עתידה לשמש ככלי התכנוני המרכזי לשמירת מעמדם של השטחים הפתוחים כאזורים מוגנים לשנים רבות קדימה. זוהי הזדמנות לייצר חשיבה חדשה ויצירתית, להעשיר את השפה התכנונית ולמצוא דרכים ליצירת מכלול של שטחים פתוחים.

מטרות התכנית האסטרטגית לשטחים פתוחים:

• לשמור על שטחי הליבה הטבעיים והסמי טבעיים של ישראל 

• לשמור על משאבי מים וחקלאות להבטחת עצמאות כלכלית

• לבסס  נכסי נוף כחלק מזהות ותרבות

• לייצר רצפים בין כל השטחים הפתוחים

• לאתר ולקבוע מרחבים פתוחים ברי קיימא משולבי תפקודים ושימושים

• לקבוע הנחיות לקווי מגע בין סוגי השטחים, הייעודים והשימושים

 

הגנה על המסדרון האקולוגי

בשנה האחרונה היו מספר הצלחות מקומיות ששמרו על המסדרונות האקולוגיים מפני בניה שאינה הכרחית תוך מציאת פתרון הולם לצרכי הפיתוח שלא על חשבון פגיעה בטבע : קבלת ההתנגדות שלנו באזור תעשייה עירון המחייב התאמה ותיקון של  תכנית במטרה לשמור על המסדרון האקולוגי ,קבלת עמדתנו ביחס להתרחבות אלעד על חשבון המסדרון האקולוגי הארצי תוך הסטת כיווני הפיתוח של העיר, קידום השמירה על המסדרון אקולוגי במודיעין, ביטול של מתקנים פוטו וולטאים קרקעיים לצורך הגנה על המסדרון האקולוגי  ושמירה על המסדרון האקולוגי של חולות קיסריה בעקבות קבלת התנגדותנו ליוזמות פיתוח במקום.

הפסקת פעולות ייעור במערכות אקולוגיות טבעיות - דוח חדש וחשוב!

פרסמנו דוח מקיף אשר סוקר את המנגנונים הגורמים לפגיעה האקולוגית כתוצאה מפעולות הייעור, ומיועד לאנשי מוסדות התכנון, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
מדינת ישראל מתאפיינת במגוון של בתי גידול מסוגים שונים עם מערכות אקולוגיות טבעיות - שטחי בתה, חולות, מישורי לס, כורכר וחמרה המקיימים את עצמם ללא התערבות יד אדם, וברבים מהם - כלל אין עצים באופן טבעי! 
נטיעות יזומות ויערות כרוכים בשינוי פני הקרקע, העלאת טרקטורים ועירום סוללות עפר, כריית בורות נטיעה, פעולות ריסוס ודישון, פגיעה בחשיפה לשמש עבור מינים מסוימים, חדירה של מינים פולשים שמאיימים על הקיימים  - כל אלה ועוד גורמים נזק לבעלי חיים כמו עופות דורסים, לטאות, פרפרים ודבורי בר, ולצמחים כמו אירוס הארגמן, פשתנית יפו ועוד.

חלק משמעותי מהשטחים הפתוחים הטבעיים האלה מיועד כיום לייעור, בין אם הוא כלול בתכנית המתאר הארצית ליער וייעור (תמ"א 22) או בתכניות ייעור אחרות. אך פעולות ייעור בשטחים טבעיים רגישים לא יאפשרו למדינת ישראל לשמור על המגוון הביולוגי שלה, ובנוסף יגבירו את סכנת השריפות. 
למרות ששטחים נטועים תורמים לפעילות פנאי ונופש, השטח המשמש בפועל לפעילות זו הוא מצומצם, ולעמדתנו אין הצדקה לנטיעה של אלפי דונמים חדשים על חשבון שטח טבעי.

ההמלצה המרכזית שלנו היא להפסיק לייער שטחים טבעיים רגישים, ולהסתפק בפעולות ייעור נקודתיות שנחיצותן הוכחה, תוך מתן אפשרות לשטח להתפתח בהתאם לתהליכים טבעיים. לצורך כך נדרשים שינויים תכנוניים הן ברמה הארצית והן ברמת התכניות המפורטות. 

לאור פקיעת האמנה שחתמה הקרן הקיימת לישראל עם המדינה והצורך לגבש הסדר חלופי, אנו ממליצים כי השטחים הטבעיים שייעודם "יער" יועברו לניהול רשות הטבע והגנים. השטחים המיוערים בפועל כיום צריכים להיות לעמדתנו מנוהלים על ידי רשות יער ממשלתית שתוקם מתוקף "חוק יער".

שמרנו על השטחים הפתוחים בנגב

הצלחנו לעצור את היוזמות להקמת שורה של ישובים חדשים בנגב ויצירת קואליציה רחבה של בעלי עניין משמעותיים .לחיזוק הישובים הקיימים על פני פרבור והקמת ישובים חדשים היוצקים תוכן חדש לחזון בן גוריון.

התנגדנו להארכת הפעילות של הוותמ"ל – הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור

לאחר העברת מנהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר, נוצרה בישראל מציאות תכנונית בה אין אף גוף שדואג לאינטרסים של הציבור בכל הליכי התכנון. בתוך החלל הזה הקמנו את "משמר התכנון" - קואליציה של ארגוני חברה אזרחית וארגונים מקצועיים בתחום התכנון הסביבה והדיור הפועלת למען מערכת תכנון עצמאית ומקצועית, בה נשמע הקול של החברה האזרחית. משמר התכנון מאגד בתוכו קשת רחבה של ארגונים שחולשים על תחומים שונים, מה שמאפשר להגיע לוועדות התכנון (הוותמ"ל) ולשמש בהן כבלמים ואיזונים. מטרתו של הוותמ"ל (בהחלטת ממשלה) היא להריץ כמה שיותר מהר תכניות ענק הפוגעות בעשרות ומאות אלפי אזרחי מדינת ישראל, כאשר לאחרונים אין את הכלים והידע להתמודד מולם. בינואר 2018,  פרסמנו את דו"ח המעקב התקופתי לפעילות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה למתחמים מועדפים לדיור(הוותמ"ל) במלאת שלוש שנים לאישור חוק הוותמ"ל. הדוח חשף כי למרות שהוועדה אישרה 34 תכניות, בהיקף של 95 אלף יחידות דיור, בפועל לא נבנתה אפילו יחידת דיור אחת! עוד חשף הדוח, כי בעוד שהוועדה קיבלה 32 אחוז מההתנגדויות של משרדי הממשלה, התקבלו רק 4 אחוז מההתנגדויות של הציבור, ו - 84 אחוז מההתנגדויות של הציבור, נדחו לחלוטין.

לפי ממצאי הדוח, הוותמ"ל ככלי המרכזי בו בחרה הממשלה להתמודדות עם משבר הדיור, מתגלה לאחר ארבע שנות עבודה כוועדה עוקפת תכנון ודמוקרטיה. הוועדה מאשרת במהירות עשרות אלפי יחידות דיור במחי יד על חשבון עשרות אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים בשולי הערים. הבעייתיות הגדולה בעבודת הוותמ"ל שעולה מהדו"ח היא שהצורך הגדול ביחידות דיור, הוא זה ששולט בעבודת הוועדה, והתכנון הכולל של מוסדות ציבור, פתרונות תחבורה - ציבורית ופרטית, הוא משני בלבד, אם בכלל. הוועדה מקדמת בנייה חדשה, על גבי שטחים פתוחים ערכיים ועל גבי שטחים חקלאיים, לעיתים קרובות - בניגוד לעמדת הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות. כמו כן, מציג הדוח את ההתנגדות ההולכת וגוברת של הציבור לעבודת הוועדה, הן מכיוונן של רשויות מקומיות והן מכיוונן של התאגדויות ציבוריות, הקוראות לתכנון נכון יותר ומתחשב יותר, הרואה את כלל הגורמים ולא "סופר" יחידות דיור בלבד.

בפברואר 2018 פרסמה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את הצו להארכת הותמ"ל בשנה נוספת, צו שנחתם על ידי ראש הממשלה ושר האוצר. ביום רביעי 7 במרץ קיימה הוועדה דיון בנושא, בהשתתפות חברי כנסת רבים, עשרות ראשי רשויות מקומיות ונציגי ארגוני סביבה, חברה ותושבים.  בסיום הדיון החליט יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש לקיים דיון נוסף טרם הכרעה בנושא. לפעילות הותמ"ל  התנגדות רחבה: השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, הודיע על התנגדותו להארכת הותמ"ל ובכך הצטרף לראשי השלטון המקומי והארגונים השונים.

למעלה מ-1200 מכתבים נשלחו על ידי הציבור לוועדת הפנים עם קריאה נרגשת לחברי הכנסת שלא להאריך את פעילות הותמ"ל. למרות ההתנגדויות, במרץ 2018 אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את הארכתה של הוועדה בשנה נוספת, עד למרץ 2019. אנו ממשיכים לפעול בכלים העומדים לרשותנו נגד פעילותה של הותמ"ל. במלאות 4 שנים לפעילותה של הועדה אנו למדים שהוותמ"ל אינה מצליחה לסייע בפתרון "משבר הדיור", ועיקר יחידות הדיור שהיא מאשרת ממוקמות על שטחים פתוחים באזורי פריפריאליים וללא ביקוש לדירות. התוצאה היא עשרות אלפי יחידות דיור שמתוכננות אך לא ייבנו במשך שנים ארוכות, אך בו בזמן השטח שעליו הן מתוכננות יינטש על ידי החקלאים ויהפוך לחצר אחורית, דווקא בעלי דירות בפריפריה עשויים להיפגע מירידות מחירים חדות בשל היצע גבוה, התכנון שנעשה היום לא כבר לא יהיה רלוונטי כאשר הדירות ייבנו, ועוד השלכות של תכנון יתר.

פרויקט עסקים וטבע

פרויקט בהובלת החברה להגנת הטבע ובשיתוף חברות מובילות במשק, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, מציע לחברות עסקיות כלי ניהול פרקטיים, פרוטוקול דיווח בפורמט GRI לתחום המגוון הביולוגי, ותמיכה בקידום תהליכים ארגוניים להטמעת נהלים, הנחיות ותרבות ארגונית לשמירה על המגוון הביולוגי.

במסגרת הפרויקט מתקיימים בישראל שיתופי פעולה עם חברות תשתית מרכזיות, מחצבות, חברות חקלאיות ועוד. במסגרת תהליכים אלה, נבחן שילובו של אקולוג בצמתים מרכזיות לקבלת החלטות בתכנון וביצוע של הפרויקטים, ומוטמעים פרוטוקולים מתקדמים להפחתת סיכונים אקולוגיים ממינים פולשים, זיהום אור, ופגיעה ישירה בחיות בר ובצמחים, ומוטמעים נהלי עבודה לניהול אקולוגי של השטחים שבהשפעת החברה.

במסגרת שיתופי פעולה אלה, מבוצע תהליך של מיפוי השפעות החברות על המגוון הביולוגי ומוצעים כלים לשיפור השפעות אלה והטמעתן בתרבות הארגונית ובנהלים הפנימיים. ליבו של התהליך הוא עבודה משותפת של אקולוג יחד עם מומחי התוכן של החברה העסקית.

הפרויקט מסייע למגזר העסקים והחברות הממשלתיות בישראל להיערך לניהול הסיכונים מפעולות הפוגעות במגוון הביולוגי, וליצירת הזדמנויות שוק חדשות, תוך היערכות לרגולציה המתקרבת והולכת. ללא טיפול מערכתי בנושא המגוון הביולוגי, ספק אם עסקים ימשיכו לקבל רישיון ציבורי ולגיטימיות לפעול – בישראל ומחוץ לה.

 

במסגרת המיזם המשותף לנו, למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים, שש חברות ישראליות קיבלו מימון של 100,000 ₪  אלף שקל כל אחת להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי בפעילותן. החברות הזוכות: מקורות, נתיבי ישראל, טרה, מילופרי, פארק תמנע וחברת חשמל ינתבו את המענקים לצורך מניעת זיהום אור, מניעת התנגשות עופות בקווי מתח, שיפור סניטציה ברפתות, עיבוד חקלאי תומך מגוון ביולוגי ויישום תוכנית ניהול אקולוגית לאטרקציה תיירותית. תוצרי הפרויקטים יוצגו בכנס שיערך בשנת 2019.

השקנו את אינטרנט חדש לניהול הסיכונים אקולוגיים במגזר העסקי מוזמנים לבקר - טבעBIZ

 

שומרים על דבורי הבר - הצטרפו אלינו!

בסוף 2018 השקנו מדריך שדה הממפה לראשונה את סוגי הדבורים הנפוצות בישראל וקוראים לשלב שיקולים סביבתיים בבחירת מיקום כוורות מסחריות של דבורי דבש, בסמוך לשמורות טבע, מחשש כי התחרות על משאבי צוף ואבקה מצד דבורת הדבש ודבורת בומבוס האדמה דוחקות מהמקום את דבורי הבר. מוזמנים להציץ במגדיר.

 

גם בשנה הבאה נמשיך לפעול למען השמירה על השטחים הפתוחים, תוך הגנה סטטוטורית, ניהול אפקטיבי של השטח וטיפול בתהליכים מאיימים. כל זאת בשקיפות למען הציבור, תוך העלאת מודעות ציבורית ויצירת שותפות עם הציבור הרחב למען השמירה על הטבע והסביבה בישראל.