דוח מצב הים התיכון שפורסם השנה מציג תמונת מצב בעייתית. המרחב הימי של ישראל לא שמור, לא מתוכנן, לא מוגן, לא מנוהל ולא ערוך לאירועי זיהום. הים התיכון סבל משנים ארוכות של הזנחה, במסגרתה המדינה לא ניהלה את הים, ובריק שנוצר נכנסו שחקנים שונים, בהם חברות תשתית, דייגים וגורמים נוספים, אשר פעלו ללא רגולציה סביבתית מספקת.

הים התיכון מול חופי ישראל, אשר עד לאחרונה היה מרחב פתוח, אשר לא משך את תשומת הלב הציבורית, הולך ומשנה פניו. ההישענות של מדינת ישראל על מפעלי ההתפלה כמקור אספקת מי שתייה מרכזי מחד, ותגליות הגז במים הכלכליים מאידך, הופכים את הים התיכון למשאב קיומי עבור מדינת ישראל. השמירה על מערכת ימית בריאה היא אינטרס לאומי.

יש צורך אמיתי בהגנה על הים לכן יחד עם קואליציה של ארגונים ואזרחים פעילים אנחנו מובילים מהלך להקמת שמורות ימיות בחופי ישראל, מתוך הכרה כי בהתאם לניסיון שנצבר בעולם, הכרזה, אכיפה וניהול של שמורות טבע ימיות הן הפתרון המיטבי לשמירת הטבע בים.

 

שמורות טבע ימיות

מחקרים רבים מהעולם מצביעים על חשיבותן של שמורות ימיות לצורך שימור תפקודו האקולוגי התקין של הטבע הימי. הגנה על אזורים ללא דיג ופיתוח תשתיות מביאה תוך שנים ספורות להתאוששות ניכרת של הדגה בתוך השמורה ואפילו באזורים הסמוכים לשמורה. 

בישראל, רק 0.25% משטח הים התיכון מוגן כשמורות טבע מוכרזות (לעומת כ 20% משטח היבשה).

על מנת להגן על הטבע הימי, יש להוביל  להכרזה על שמורות גדולות שיאפשרו הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים ימיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב.

תכנית רשות הטבע והגנים להרחבת השמורות הימיות לכדי 20% משטחי המים הטריטוריאליים מונחת בימים אלה לפתחם של מוסדות התכנון, וכוללת גם שטחים נרחבים מהשוניות הסלעיות ושטחי המצע הרך. החברה להגנת הטבע פועלת בפרויקט משותף עם רט"ג לאישור שמורות הטבע הימיות, עם זאת חשוב לציין שההכרזה כשלעצמה אינה מספיקה לצורך שמירת המערכת האקולוגית, ויש להקצות משאבים מספקים לאכיפה ולניטור לצורך ניהולן האפקטיבי.

במסגרת זו, החברה להגנת הטבע ערכה השנה 3 סדנאות ייחודיות לחברי מוסדות תכנון בנושא תכנון וניהול של שמורות טבע ימיות, הפקנו סדרה של חוברות הסבר בנושא שמורות טבע ימיות, 6 סרטונים בכיכובו של השחקן דרור קרן, וחומרי הסברה והמחשה רבים, כולם זמינים באתר החצי הכחול של ישראל www.mafish.org.il

חוק אזורים ימיים

חוק האזורים הימיים, האמור להסדיר את חוקי המדינה במים הכלכליים של הים התיכון, ובייחוד בנושא קידוחי גז ונפט: הנוסח המוצע של החוק לא מקנה מעמד הולם למשרד להגנת הסביבה, ומשאיר את כל תהליך קבלת ההחלטות באחריות גורם אחד - משרד האנרגיה, שהאינטרס הברור שלו הוא פיתוח. זהו מצב לא מאוזן  ומסוכן.

 

הים התיכון הוא המקור החשוב ביותר למי שתייה עבור הציבור הישראלי, מקור מזון (דגים), יצור חמצן ומיתון שינויי אקלים.

בנוסף, בים התיכון חיים דולפינים, צבי ים, דגי טונה נדירים, ומאות מיני דגים נוספים.

לצערנו, תקלות ואסונות במהלך קידוחי גז ונפט הם לא אפשרות קלושה, אלא עניין ודאי, שכבר קורה.

זה קרה בשנת 2010 בארצות הברית, במפרץ מקסיקו, באסון בקנה מידה אדיר.

דליפות ותקלות קטנות מתרחשות כל הזמן גם בים התיכון - אנחנו פשוט לא שומעים על זה כי אין מי ששומר עלינו שם.

חובת השר להגנת הסביבה ללוות את תהליכי התכנון והביצוע בהיבטים סביבתיים ולייצג אותנו ואת הטבע אל מול האינטרס הצר של חברות האנרגיה.

השנה דרשנו ואנחנו ממשיכים לדרוש מוועדת הכלכלה לתקן את חוק האזורים הימיים:

א. הקמת וועדה מעין - תכנונית (ולי"ם) שתשמור על האיזון בקבלת ההחלטות בין פיתוח לשימור, תוך שקיפות ציבורית.

ב. הפרדה אפקטיבית בין תהליך הרישוי של מתקני קידוח גז ונפט, שיבוצע ע"י משרד האנרגיה, לבקרה הסביבתית שתבוצע ע"י משרד הגנת הסביבה: מעמד שווה זכויות ועצמאי למשרד להגנת הסביבה בעת קבלת החלטה על אישור קידוחי אנרגיה במים הכלכליים, עם זכות וטו במקרה של סיכון חמור לסביבה.

ג. עמידה על שקיפות ומתן זכות התנגדות לציבור בעת תהליך אישור הקידוחים.

ד. הגדרת שמורות ימיות בחוק אזורים ימיים, להגנה על שטחי טבע הראויים לשימור קפדני, כמו למשל אתר "הפרעת פלמחים" - אתר ייחודי של גני אלמוגי עומק ונביעות מתאן, כפי שמפורט בדוח חדש שהוצאנו.

יוקם צוות מעקב ציבורי אחרי פעילות אסדת לוויתן ויוקצו תקני כו"א למשרד להגנת הסביבה להגברת הפיקוח בים 

הישג משמעותי בנושא הפיקוח על אסדת "לוויתן" העתידה לקום מול חוף דור. בסיכום עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, לו שותפים גם ארגון אדם טבע ודין, הוחלט על הקמת "צוות מעקב פיתוח אסדת לוויתן".

צוות משותף למשרדי הממשלה, לארגוני הסביבה ולציבור, שיעקוב אחרי השפעות אסדת "לוויתן" להפקת גז טבעי, המוקמת בתוך הים, כ-10 ק"מ מחוף דור בחוף כרמל - על הסביבה, על הים ועל האוויר, וזאת על מנת לוודא כי כל ההתחייבויות בנוגע לאסדה אכן מתקיימות. בנוסף, בעקבות פעילות שלנו מול משרד האוצר. אושרו כ-20 תקנים למשרד להגנת הסביבה שיאפשרו את יישום תכנית ההיערכות הלאומית לאירועי זיהום ים (התלמ"ת).

רפורמת הדיג

בינואר 2017 נכסה לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום הדיג, להלן עיקר הישגי הרפורמה אשר את השפעתם חווינו גם במהלך 2018 :

הפסקת שיטות הדיג ההרסניות: הפסקת דיג המכמורת בחלק מהאזורים הרגישים - בהיקף של שליש מהים התיכון הישראלי בעזרת איגום כ-20 מיליון ₪ ממשרדי האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. כספים אילו שימשו לפיצוי דייגי המכמורת מצפון ישראל (נמל הקישון) ויסגרו את השליש הצפוני של הים התיכון לדיג מכמורת.

 

  • איסור דיג מכמורות למשך 3 חודשים בעונת הגיוס.

  • הפסקת דיג בשיטה של צלילה עם  מיכלי אוויר דחוס.

  • הפסקת דיג בעונת הרבייה, למעט חכות מהחוף ודיג מעל 12 מייל.

  • קביעת מכסת שלל יומית לדייגים ספורטיביים.

  • הגדלת אורך המינימום המותר לדיג של מיני דקר (לוקוס).

  • שדרוג האכיפה - השנה עברה אכיפת הדיג לאחריות רשות הטבע והגנים, במסגרת 4 צוותי ים ייעודיים לנושא. מהלך זה מביא לביטוי ממשי את התקנות שנחתמו בכנסת. סמכות התביעה תישאר במשרד החקלאות.

הגנה על מינים בסכנת הכחדה:

בעקבות עתירה של החברה להגנת הטבע לבג"צ, השנה פורסם עדכון לאכרזת ערכי טבע מוגנים ובהם גם מספר מינים בסיכון בים התיכון ובהם הדקרים והטונה כחולת הסנפיר. השר אלקין, הנדרש לחתום על האכרזה, תמך בתחילה במהלך אך לאור ציבורי מצד הדייגים, השר נסוג מהחלטתו וכרגע "בוחן את הנושא מחדש". לאור המצב פתחנו בקמפיין רשת בנסיון להשפיע על החלטת השר ולהכריז על דקר הסלעים וטונה כחולת הסנפיר כמינים מוגנים. לקריאה שלנו הצטרפו הבלוגרים המצליחים - האחים פרל, אשר הפיקו סרטון בקריאה לציבור לשלוח בקשה לשר אלקין להכריז על דקר הסלעים וטונת כחולת הסנפיר כמינים מוגנים. הסרטון צבר כ-100,000 צפיות ואלפי שיתופים. אך המילה האחרונה עוד לא נאמרה. נמשיך לפעול למען אכרזתם כמינים מוגנים.

ניטור ואכיפה:

פיתחנו את המוקד לדיווחים על מפגעים בים התיכון בזמן אמת- אפליקציית Sea Watch.

הדיווחים נעשים על ידי הציבור באמצעות האפליקציה מבוססת  GPS. האפליקציה פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול והאכיפה בים התיכון. כל הדיווחים מועברים באופן מידי לגורמי האכיפה, על ידי SMS ומייל הכולל בתוכו את כל פרטי האירוע. בעזרת פלטפורמה זו כבר בוצעו מספר מהלכי אכיפה אשר התחילו בדיווח של אזרחים והסתיימו בהטלת קנסות על עברייני דיג.

פיתחנו פלטפורמה לדיווח על קיפודי ים בים התיכון

קיפודי הים, שבעבר היו נפוצים מאוד בחופי ישראל, נעלמו בשנים האחרונות כמעט לחלוטין, ככל הנראה בגלל התחממות הימים בעשורים האחרונים ודחיקה על ידי מינים פולשים. מעקב אחר השינויים בגודלם של הקיפודים שנותרו, ובמבנה האוכלוסייה שלהם, יכול לסייע בהבנת תהליך היעלמותם. פרויקט "מחפשים את קיפוד", בשיתוף עם המכון לחקר ימים ואגמים, עוקב אחר מגמת ההיעלמות הזאת, ובמסגרתו אנו קוראים לצוללים, לאנשי ים ולציבור הרחב שפוקד את הים התיכון - לתעד ולדווח לנו היכן נצפו קיפודי ים​.

 

קהילה ימית ראש כרמל

במהלך השנה האחרונה חברנו, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, אל אוהבי ושומרי הים החיפאים להקמת קהילה ימית מקומית, כוח אזרחי-מקומי אשר יפעל להעלאת המודעות הציבורית לשמורה הימית ראש כרמל הסמוכה לחוף שקמונה ויסייע בהפיכתה לשמורה ימית משגשגת. הצטרפו ליוזמה למעלה מ-100 פעילים, רובם חיפאים. הפעילות היא חלק מקואלצית "אנשי הים התיכון" בה הוקמו קהילות ימיות לאורך ישובי הים התיכון בסמוך לשמורות ימיות מתוכננות

בשנה החולפת משתתפים הפעילים בתכנית הכשרה מרתקת אשר מהווה “צלילת עומק”  אל נפלאות הים התיכון והגורמים המאיימים עליו. אנשי המקצוע המובילים בתחום המחקר ושימור הטבע הימי בארץ העבירו לפעילי הקהילה ידע בנושאי אקולוגיה ימית, ארכאולוגיה, דייג ואכיפה, פסולת ימית, שמורות ימיות ומדע אזרחי, ולצידם נערכו סיורים להכרת הטבע בשמורה, ביקור במרכז להצלת צבי ים ועוד.

לצד רכישת ידע מקצועי החלה הקהילה לפעול בשטח: העתקת חבצלות חוף מוגנות מעבודות טיילת יוברט המפרי לשטח הגן הלאומי, ניטור אצות בחוף הסלעי בשמורה בשיתוף עם המכון לחיא”ל וקידום פעולות חינוך והסברה.

 

ביום האוקיינוסים אשר צוין ביוני השתתפו מאות מבקרים ומבקרות בפעילויות מרתקות בחוף שקמונה, חוף בצת וחוף הקשתות בהפקה מוקפדת של אנשי החברה להגנת הטבע ופעילים בקהילה הימית.

 

אנחנו רואים בהכרזה, אכיפה וניהול של שמורות טבע ימיות את הפתרון המיטבי לשמירת הטבע בים! כיום רק שמורת ראש הנקרה מוגנת בצורה אפקטיבית. על מנת להגן על הטבע הימי, נמשיך ללחוץ ולפעול למען הכרזה של שמורות גדולות שיאפשרו הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים ימיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב.